בהמשך לכתבה הזו רציתי לשאול את השאלה המופיעה בכותרת…זאת עבור מטופלת בהריון שסובלת גם מיתר לחץ דם כרוני (ולכן ההעדפה היא להמנע מצריכה גבוהה של מלח שולחן) אשר אינה מעוניינת גם בנטילת תוספים נוספים. אילו מזונות עשירים ביוד אפשר להמליץ לה ?
בהמשך לכתבה הזו רציתי לשאול את השאלה המופיעה בכותרת…זאת עבור מטופלת בהריון שסובלת גם מיתר לחץ דם כרוני (ולכן ההעדפה היא להמנע מצריכה גבוהה של מלח שולחן) אשר אינה מעוניינת גם בנטילת תוספים נוספים. אילו מזונות עשירים ביוד אפשר להמליץ לה ?
ראשית הייתי מבררת כיצד אובחן יתר לחץ דם, האם היה לפני ההריון, האם מטופל תרופתית? והאם היא במעקב להריון בסיכון גבוה?.
שנית – כיצד אובחן חסר ביוד? זו איננה בדיקה שגרתית.
והייתי מפנה לרופא להמשך טיפול.
לגבי השאלה הכללית, כיצד יקבלו מטופלים בדיאטת דלת מלח, די יוד בתפריט – שאלה מעניינת שאינני יודעת לענות עליה. אנסה להפנות למומחים.
אחרי שהעליתי את השאלה בפורום הדיאטנים, מתברר שגם אחרים לא יודעים מה בדיוק ההנחיות.
ראשית – כדאי לאכול שתי מנות דג בשבוע לצורך אספקת היוד – רק לא לשכוח מבושל. נשים בהריון לא יכולות לאכול דגים נאים. שנית – אם אפשר בהריון – וזה כרגע בבדיקה – אפשר לאכול אצות שגם הן מכילות יוד. תוספת היוד למלח זו הנחיה הרבה לפני המדיניות להגביל צריכת מלח וזו הסיבה לסתירה. בדיוק כמו שמרגרינה היתה תחת פיקוח מחירים הרבה אחרי שהתברר ששומן טרנס מזיק.
לגבי נטילת תוסף – אין הנחיות חד משמעיות אבל לפי מה שהבנתי מהתשובות בפורום – במולטיויטמין פרהנטאל יש כאלה שיש בהם גם יוד.
ועוד תגובה, תודה רבה ליניב עובדיה, שעושה מחקרים בנושא היוד: במידה והכמות שאותה מטופלת נמוכה מהצריכה הנאותה המומלצת לנשים בהיריון (220 מק"ג ליום) ורמות התירוגלובולין בדם גבוהות מ 10 מיקרו יחב"ל למ"ל , צריכת אצות על בסיס חודשי (למעט -( סוג של אצות kelp), דגי ים על בסיס שבועי ויוגורט ממקור חי על בסיס יומי עשויה לסייעלה להיכנס לטווח התקין ללא תוספים. הערות – חלק ממוצרי המלח המיודד (עם יוד) בישראל הינם 'דלי נתרן'; מעל 60% מצריכת המלח בישראל – מקורם במלח תעשייתי ולא מלח שולחן.