צריכת חלבונים ופגיעה כלייתית

להלן תשובתה המקפת של הגר מילר: דיאטנית נפרולוגיה שירותי בריאות כללית מחוז תל אביב-יפו

אין חדש תחת השמש. יש להבדיל בין נבדקים בריאים, לבין הנבדקים במחקר זה, שהיות והם לאחר אוטם לבבי הם כבר predisposed לפגיעה כלייתית, בדומה לחולי סוכרת ולסובלים מיתר לחץ דם. ולכן הגיוני שחולים עם "רגישות כלייתית" זאת יושפעו לרעה מתזונה עתירת חלבון. מדגישה שוב שבמחקר זה מדובר בנבדקים עם תפקוד כלייתי תקין אך לא מדובר בנבדקים בריאים.
מודה שלא קראתי לעומק את המחקר לעומק אבל ממה שכן ראיתי, יש בעייתיות. דיאטה עתירת חלבון ידועה כמעלה היפרפילטרציה. בין זה לבין התפתחות אי ספיקת כליות כרונית יש פער ומה שהם בדקו היה "סיכון להתדרדרות כלייתית מהירה"  Higher risk of rapid decline of kidney function  ולא בדקו בפועל התדרדרות כלייתית. והמחקר הזה "זורם" עם אקסרטפולציות מעט מרחיקות לכת.

בנוגע לשאלה הנוספת, לחלבון מן הצומח יש הרבה יתרונות כלייתיים כמו השפעה קטנה יותר על GFR, ספיגה משמעותית נמוכה יותר של זרחן (50% ספיגה של זרחן מהצומח לעומת 80% מהחי) בשל נוכחות פיטאט והשפעה פחותה על חומצה אורית אך סקירה מ2007 https://www. sciencedirect.com/science/ article/abs/pii/ S0002822307000272 שבחנה את הנושא מצאה כי לדיאטה עתירת חלבון צמחי השפעה זהה (שלילית) על התפקוד הכלייתי אצל מטופלים עם CKD בדומה להשפעתה של דיאטה עתירת חלבוןן מן החי.

תודה על ההערה, אענה בקצרה:

1. דיאטה עתירת שומן רווי אינה מומלצת. הדיאטה דלת פחמימות עשירת חלבון ושומן בריא הוכחה כמועילה למדדים מטאבוליים אך לא נבדקה בחולי אי ספיקת כליות.

2. אין הגדרה Mild CRF- היום יש דירוג מדוייק לכל דרגה של אי ספיקת כליות. כך שלא ברור למה את בדיוק מתייחס.

3. ניסיון קליני איננו הוכחה מדעית. לכולנו ניסיון קליני עשיר, אבל המלצות מתבססות על מחקרים שפורסמו בעיתוני שיפוט עמיתים.