-
דיון
-
מהמחקר שדווח כאן עולה שחלק משמעותי מה"שמנים הבריאים" (אם הבנתי נכון הכוונה לשמנים ללא סוכרת או מחלות לב ושנמצאים בכושר גופני טוב ?) מפתח תסמונת מטבולית (עמידות לאינסולין, יתר לחץ דם, רמה גבוהה של טריגלצירידים/HDL כולסטרול נמוך) – ואלה שאכן פיתחו תסמונת זו , גם בסיכון מוגבר למחלה קרדיווסקולרית. עם זאת, אותם "שמנים בריאים" שלא פיתחו תסמונת מטבולית לא היו בסיכון מוגבר למחלה קרדיווסקולרית בהשוואה ללא שמנים. האם המשמעות היא שאנו יכולים להגיד למטופלים עם BMI ברמות של 30-34 למשל, שאינם מצליחים להפחית ממשקלם (ויש רבים כאלה) שכל עוד יקפידו לשמור על כושר גופני גבוה ויהיו עם פרמטרים תקינים של סוכר וליפידים ולחץ דם מאוזן , שרמת הסיכון שלהם לאירועים קרדיווסקולרים היא "נורמלית" ושווה לזו של אנשים עם BMI מתחת ל-30 ?
-
תגובות
-
לא הייתי בונה על זה: ראה השורה התחתונה בתקציר:
"החוקרים מסכמים וכותבים כי השמנה בריאה מטבולית אינה מצב יציב ואינה מהווה מדד מהימן לניבוי הסיכון העתידי למחלות לב וכלי דם. יש להמליץ על הפחתת משקל ושינוי אורחות חיים לכלל המטופלים הסובלים מהשמנה".
אין ספק שאדם בעודף משקל עם תסמונת מטאבולית נמצא בסיכון פחות מאדם בעודף משקל ללא תסמונת מטאבולית. עם זאת החוקרים מציינים שזהו מצב זמני שאנחנו לא יכולים לנבא מתי ישתנה ולכן עודף משקל מהווה גורם סיכון.
עם זאת אני מתחברת לתיסכול המופיע בשאלה: עד כמה עלינו להמשיך וללחוץ על אנשים עם BMI מעל 30, לרדת במשקל ואם לא עדיף קודם כל להמריץ אותם לשמור על גורמי סיכון מאוזנים ולהיות פעילים גופנית. וזה מתחבר גם לשאלה האמיתית: ואם נלחץ, עד כמה נצליח? יתרה מזו- זה גם תלוי גיל. האם אדם בן 40 שירד במשקל יפחית את הסיכון שלו באותה מידי שאדם בן 70?
- הפורום 'תזונה' נסגר לדיונים ולתגובות חדשות.