שאלה מעניינת וחייבת להודות שגם אני מתחבטת בה. וזה בעיקר, בגלל שהמחקרים בהם נמצא שצריכת בקר בשר אינה טובה לבריאות- הם מחקרים אפידמיולוגיים, שהם למעשה שווים לאותם מחקרים שבהם לא נמצאה התוצאה הזו.
והשאלה הנוספת היא – אם אין מניעה לאכול בשר אדום, ואין מניעה לאכול שומן מהחי ואין מניעה לאכול שומן רווי ואין בעיה עם כולסטרול – מה בתזונה כן מבדיל את הסיכון בין אנשים שונים?
אני מסכימה עם ההערה – שיש פה אמירה שעלולה להיות קצת חסרת אחריות, אבל גם מודעת לכך שאולי אני שמרנית ומתקשה להפרד מהפרדיגמה ש"גדלתי" עליה. ההערה העיקרית שיש לי, היא לגבי המתודולוגיה: מטה אנאליזות של מחקרי עוקבה שבהם השתמשו ב- FFQ, עלולה להגדיל את השגיאה בהערכת הצריכה, שגיאה שקיימת בכל מחקר בנפרד כלומר – איזה בשרים כללו כבשרים מעובדים? האם בכל השאלונים העריכו את אותם סוגי בשרים? האם כללו גם פסטרמה דלת שומן וגם נקניק דם מבשר כבש? הם בטוח כללו את כל חלקי הבקר – שמנים ורזים כאחד.הרי אי אפשר לשים את כל סוגי הבשרים באותה קבוצה. ובדרך כלל, כמו שקרה לדעתי גם במטה אנאליזות של השומן הרווי, במקרה כזה יש נטייה לעוצמה נמוכה. זו תחושתי.
בכל מקרה – הדיאטה הים תיכונית אינה עשירה בבשר בקר, אני לא חושבת שמקומו במקום הכי גרוע כפי ששמו אותו, ובכל זאת אני הייתי שמה את הממתקים כיותר גרועים, אבל הוא לא מאפיין את הצריכה הים תיכונית. כרגע ההמלצות הן – לא יותר מ- 300 גרם בשבוע. אם נחלק ל-2 מנות של 150 גרם – נראה לי סביר.
ודבר אחרון: בשר בקר מכיל יותר קלוריות ממנות חלבון אחרות כמו דגים או עוף – ומי שרוצה לשמור על משקל יציב – צריך לקחת גם את הקלוריות בחשבון…