תודה על השאלה. היא אכן מהווה תרגיל חשוב לשיטות מחקר.
ראשית החוקרים מהתחלה "התלוננו" על איכות המחקרים ומשכם. בהתעלם ממגבלה זו, אכן, רוב המחקרים שנעשו בנושא, בוצעו באזורים סוציואקונומיים נמוכים, גם אם במדינות מפותחות. כשנתנו ארוחת בקר בבית הספר למשל, היא הוכחה כיעילה לשיפור תיפקוד קוגניטיבי, רק בילדים שלא אכלו ארוחת בקר בבית.
במטה אנאליזה הנוכחית בקשו החוקרים לבדוק את נושא השפעת ארוחת הבקר על משקל ועל צריכת קלוריות יומית. הם כללו מחקרים שבהם נמדד משקל אבל לא מחקרים שבהם המטרה היתה הפחתת משקל. ידוע שאם אדם לא שואף להוריד ממשקלו, הוא לא ירד במשקל. גם אם הוא יעשה פעילות גופנית – הנטייה הטבעית תהיה להשלים את הקלוריות שהוצאו בפעילות. ולכן אני הייתי מסתכלת על התוצאות באופן הפוך: אכילת ארוחת בקר מביאה לצריכה קלורית גבוהה יותר – ובכל זאת לא מביאה לעליה במשקל.
אמנם מטה אנאליזה זו הוגבלה לאנשים מבוגרים, ובהם פחות נבדקה ההשפעה של ארוחת בקר על תיפקוד קוגניטיבי, אבל בהנחה שההשפעה היא כמו על ילדים – אין סיבה להמליץ על דילוג על ארוחת בקר.
ואכן יש פה איזו סתירה לתפיסה של הדיאטנים על חשיבות ארוחת הבקר, וחזרה לתפיסה של תפירת הדיאטה והתאמה אישית.