אכן, במחקר זה ניסו "לנטרל" את הדיעה הרווחת, שמלח מעלה צריכת נוזלים ואנשים שאוכלים הרבה מלח גם פחות מודעים לתזונתם ושותים שתיה מתוקה – ולכן מלח קשור בעודף משקל. כאן תיקננו לשתיה מתוקה ועדיין נמצא קשר בין צריכת מלח לעודף משקל.
כפי שנכתב בתקציר, ההסברים מבוססים על מחקרים בבעלי חיים (חולדות). ההסבר הראשון אומר, שצריכת המלח מעוררת דרך המוח צורך ב"פיצוי" והוא זה שגורם לצריכה גבוהה יותר של קלוריות.
ההסבר השני האפשרי הוא, שמלח- מעלה את תכולת השומן של האדיפוציטים ואת רמת הלפטין – כפי שנמדד במחקר הנוכחי, והעלאת התגובתיות לאינסולין, שהוא הורמון אנאבולי.
צריכת מלח נמצאה קשורה גם לרמות גבוהות של הורמון המופרש על ידי תאי השומן ואחראי לשיווי משקל מטאבולי. החוקרים משערים שאולי צריכה עודפת כרונית של נתרן מביאה ל"עמידות ללפטין" ולכן הפרעה בשיווי המשקל המטאבולי.
ועוד הסבר שלי, אולי פשטני מידי אבל – אוכל מלוח מאפיין אנשים שאוכלים יותר בחוץ ואוכלים יותר אוכל מוכן, זוהי אוכלוסיה פחות מודעת וייתכן שבשל כך היא גם סובלת מעודף משקל. כלומר נתרן כסמן לאכילה לא בריאה.