אז יש תועלת בדיאטת דלת גלוטן גם למי שאינו סובל מצליאק ?

בהקשר לכתבה הזו הייתי שמח לפרשנות והסבר. לכאורה נראה שהייתה תועלת לדיאטה דלת גלוטן בהפרעות במערכת העיכול ואפילו בירידה במשקל, אך שהסיבה לא קשורה לירידה בצריכת גלוטן עצמו.. אז מה אפשר להמליץ למטופלים ששואלים על דיאטת נטולות או דלות גלוטן ? עד כה סברתי, ונדמה לי שהיו אף מחקרים שתמכו בכך,  שמי שלא סובל מצליאק לא ממש צריך לבחור בדיאטה כזו…

דיון

[ד"ר סיגל אילת-אדר]

פענוח נתונים מעניין, כי מה שאני הבנתי דווקא מהמאמר הוא: שאמנם דיאטה ללא גלוטן הורידה תחושת נפיחות ותרמה לירידה במשקל, אבל שההבדל יכול היה לנבוע מהבדלים אחרים בין הדיאטות שלא היו קשורים לגלוטן.

אז הלכתי למאמר המלא: יש לציין שבמאמר מפורטות בדיקות רבות שלא פורטו בתקציר כמו למשל כמות ה- FOS – פוספואוליגוסכרידים, בשתי הדיאטות – מתוך מחשבה שאם יש הבדל ביניהן הוא אולי נובע מפוספואוליגוסכרידים שגם הם עלולים לגרום לאי נוחות בטנית.(לא היה הבדל בסך FOS אבל היו סוגים שונים בכל דיאטה)

המשתתפים התבקשו להחליף את כל הדגנים שבדיאטה שלהם מזונות עשירים (בעיקר חיטה ושיפון)  ודלים (בעיקר שיבולת שועל) בגלוטן, מותאמים בכמות הסיבים התזונתיים. כל אלה סופקו להם.

מסקנות החוקרים היו הרבה פחות מרשימות מתוצאות המחקר:

החוקרים מציינים שהם הראו שדיאטה דלת גלוטן משנה את המיקרוביום ומפחיתה בעיקר ביפידובקטריה. אבל מציינים החוקרים, הם לא מצאו השפעה בריאותית של השינוי הזה במשך המחקר.

החוקרים מציינים שלמרות שדיאטה דלת FOS לא מכילה גלוטן ומשפרת תחושות אי נוחות בטניות, לא ניתן לבודד את השיפור שנצפה במחקר הנוכחי, מהשפעה פסיכולוגית.

לגבי התוצאה של ירידה במשקל של 800 גרם יותר (ב-8 שבועות) בקבוצת הדל גלוטן, למרות דיווח על צריכת קלוריות זהה, החוקרים מציינים שזו תצפית שנתמכת על מספר מחקרים בעכברים, וייתכן שהיא נובעת מהפחתת תרמוגנזה על ידי גלוטן, אבל זו תצפית ראשונה בבני אדם שדורשת אישוש.

באופן כללי דיאטה דלת גלוטן לא תרמה לשיפור המערכת החיסונית פרט לעיכוב של יצירת ציטוקינים פרודלקתיים.

החוקרים סכמו את המחקר במה שאני התחלתי: כל השינויים המוזכרים ייתכנו מההשפעה של הפחתת סיבים תזונתיים עם הפחתת מזונות עשירי גלוטן. (מה שלא ברור לי הוא, שבתוצאות מציינים החוקרים שלא היה הבדל בכמות הסיבים התזונתיים בין הדיאטות השונות. האם הם מתייחסים לסוג הסיבים התזונתיים?)

עד כאן הפרשנות של המחקר הנוכחי. אני מצרפת כאן סיכום שנעשה ופורסם במדור "מכללה מקדמת בריאות" בעיתון ספורטון של המכללה האקדמית בוינגייט:

גלוטן – אוהב או אויב?

מה לא נכתב על גלוטן? החל מהיותו חלבון איכותי ועד להאשמתו במגוון מחלות מודרניות ובעיות בריאותית. נראה כי חלק לא מבוטל מהציבור נמנע מגלוטן מסיבות שנות, בין אם לרדת במשקל או על מנת להרגיש טוב יותר. אך האם ההמנעות מוצדקת או שמה מדובר בעוד טרנד חולף? סקירה זו באה  לעשות קצת סדר בבלאגן.

גלוטן הוא חלבון שמצוי באופן טבעי בדגנים מסוימים (בחיטה,שעורה ושיפון) הגלוטן מקנה לבצק את גמישותו  ונמצא במאכלים כמו לחם, פסטה, עוגות, עוגיות וחטיפים מסוימים. גלוטן נמצא בשימוש גם בתעשיית המזון והתרופות.

להלן שני מחקרים גדולים פורסמו לאחרונה בהם בחנו היבטים בריאותיים שונים של חלבון הגלוטן:

המחקר הראשון פורסם במאי 2017 בכתב העת היוקרתי British Medical Journal . החוקרים בדקו את הקשר בין צריכה ממושכת של גלוטן לבין התפתחות והיארעות של מחלת עורקי הלב  (כלילית). המחקר עקב במשך 26 שנה אחר 64,714 נשים ו45,303 גברים (למשך סה"כ 273,931 שנות אדם). צריכת הגלוטן דווחה על ידי שאלוני תכיפות צריכת מזונות. מסקנת המחקר הברורה היתה שאין קשר בין צריכה ארוכת טווח של גלוטן לסיכון מוגבר למחלת לב כלילית. מאידך, החוקרים ראו שהמנעות מגלוטן עלולה לגרור לצריכה מופחתת של דגנים מלאים. מאחר והם מכילים בין היתר סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים, דווקא בקרב אלה שנמנעו מגלוטן, נמדד סיכון מוגבר למחלת לב כלילית.

המחקר השני פורסם באמצע מרץ 2018, בעיתון Neurogastroenterology & Motility. במחקר נבחנה תופעה בשם: Non Celiac Gluten Sensitivity (NCGS) או במילים אחרות רגישות לגלוטן שאינה מאבוחנת כצליאק. החוקרים עשו מחקר אקראי כפול סמיות בקרב 20 אנשים שהצהירו שהם רגישים לגלוטן אך ללא אבחנה רפואית של צליאק או אלרגיה לגלוטן. חלקם אכלו פעם אחת מאפה עם גלוטן ובחלק אחר של המחקר "פלסבו" (מאפה ללא גלוטן). אחרי האכילה, התבקשו הנבדקים לדרג תסמינים במערכת העיכול בעזרת שאלון. מעניין לראות ש- 16 מתוך 20 הנבדקים, דיווחו על תופעות לוואי מוגברות דווקא בעת צריכת הפלסבו! מה שניתן לייחס לתגובה פסיכוסומטית (תגובה פסיכולוגית שמתבטאת באופן פיזי).

אמנם המחקר הראשון הינו מחקר תצפיתי ולכן ניתן להסיק כי קיים מתאם סטטיסיטי אך לא קשר סיבתי והמחקר השני הוא בעל  מדגם יחסית קטן אך מחקרים אלה מחזקים את הקונצזנוס המקצועי הקיים היום בנושא אשר מדגיש כי:

הסיבות היחידות להמנע מגלוטן הינן מחלת הצליאק או אלרגיה לגלוטן!

מאחר וחלבון הגלוטן נמצא במגוון רחב של מוצרים ההחלטה להמנע ממנו (מכל סיבה שהיא) מוציאה מחוץ לתחום מאכלים רבים. ככל שנמנע מעצמנו יותר מאכלים, הסיכוי לפתח חסרים תזונתיים עולה.

ברצונינו לחדד: במידה והסיבה בעקבותיה החלטתם להמנע מגלוטן, הינה שיפור בריאות כללית ו/או ירידה במשקל, עליכם להיות מודעים אלו רכיבים תזונתיים עליכם להשלים וכי בחירה זו אינה מגובה מחקרית.

מחקר זה עונה למגמה הקיימת לאחרונה בתקשורת וברשתות החברתיות: לבחור "אויב מר". בין אם סוכר, שומן או גלוטן. או להאשים רכיב תזונתי אחד במגפת ההשמנה ו/או תחלואה מסויימת. גישה זו פשטנית ביתר, מביאה לקיצוניות וחוטאת לאמת.

בריאות בכלל והשמנה בפרט, מושפעת ממכלול גורמים שדורשים טיפול רב מקצועי.

עשו לעצמכם טובה המנעו מהגבלות תזונתיות מיותרות ולא מוצדקות. במידת הצורך, גשו לדיאטן קליני לייעוץ מקצועי ותפירת תוכנית התערבות אישית.

http://www.bmj.com/content/357/bmj.j1892  – קישור למחקר ראשון

https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/nmo.13332   – קישור למחקר שני

חג שמח ו… רק בריאות!

צוות קידום בריאות – ד"ר סיגל אילת אדר ושי וייס.

[מאת]

תגובות