"כיצד השפיעה הקורונה על הרגלי האכילה והצריכה שלנו? " מאת דנה איבנקובסקי וכקמן

הקורונה כנראה כבר כמעט מאחורינו וסופסוף יש הרגשה שחזרנו לשגרה, המסעדות שוב מלאות, חופי הים עמוסים ואפילו טיסה לחו"ל כבר נראית מבעד לאופק. קשה לדמיין שלפני שנה עוד הסתגרנו בבתים, בישלנו בעצמו את האוכל ותכננו היטב כל יציאה לסופר. כמו בכל תחום בחיינו,  הקורונה הביאה לשינויים גם בהרגלי התזונה והצריכה שלנו.

כיצד השפיע עלינו הקורונה בתחום התזונה?

בין אם רצינו ובין אם לאו, הסגר, השהייה הממושכת בבית וחוסר הוודאות הובילו לשינוי בהרגלי ודפוסי האכילה שלנו. אצל אנשים רבים השינוי התבטא באכילת יתר, בעיקר פחמימות וחטיפים, ועלייה במשקל. במחקר שבוצע בקרב 3,979 נחקרים בישראל (גיל חציוני 33) בהובלתה של קאופמן-שריקי ו. מאוניברסיטת אריאל, נמצא כי רבע מהנבדקים דיווחו על עלייה במשקל במהלך שנת המגפה (1). בסקר דומה שנערך בקרב 3,533 איטלקיים, כ 50% מהנשאלים השיבו שעלו במשקל במהלך המגפה (2). לצד העלייה במשקל, חלה עלייה חדה גם בשכיחות הפרעות האכילה. השהייה הממושכת בבית פגעה בסדר היום ובשינה וכנראה הגבירה את העיסוק במשקל. בנוסף, העלייה בשימוש במדיות החברתיות וכמובן הזום, גרמו לעיסוק יתר בנראות ולצמצום מפגשים חברתיים פרונטליים. כל אלה, יחד עם התגברות החרדה והדאגה הבריאותית, היוו קרקע פורייה לצמיחה והחמרה של הפרעות אכילה (3).

לצד השינויים הלא רצויים באכילה שלנו, מגפת הקורונה הובילה גם לשיפור הרגלי אכילה ומעבר לתזונה בריאה יותר. עם העלייה בעדויות כי הקורונה פוגעת בצורה קשה יותר בקרב אנשים המתמודדים עם מחלות כמו השמנה וסוכרת, גבר העניין בתזונה בריאה כמקור לגוף בריא. לפתע אנשים החלו להתעניין במה שהם אוכלים, לקרוא את תוויות המזון של המזון שהם קונים, לבשל בבית ולבחור במאכלים שאינם מעובדים כמו ירקות, פירות, קטניות וכו'. מסקר שנערך על ידי חברת הרבלייף נמצא כי 39% מהישראלים הוסיפו לתפריט שלהם יותר ירקות ופירות, 29% התחילו לאכול יותר מזון מן הצומח ו-32% צמצמו את אכילת הבשר. במחקר מאוניברסיטת אריאל נמצא כי 55% מהנחקרים השיבו כי לדעתם היה שיפור בהרגלי התזונה שלהם במהלך המגפה והם אימצו את דפוסי התזונה הים תיכונית. תזונה ים תיכונית מאופיינת בצריכה גבוהה של ירקות, פירות, קטניות ושמן זית לצד צריכה מתונה של דגים ומצרי חלב רזים והפחתה בבשר אדום ומזון מעובד. מעניין לציין כי במחקר נמצא קשר בין דבקות בדיאטה הים תיכונית לבין שמירה על משקל תקין ורמת חרדה נמוכה (1).   גם במחקר האיטלקי ניכר כי חלה עלייה בדבקות בדיאטה הים תיכונית, במיוחד בגילאי 18-30. בקרב אוכלוסייה זו גם חלה עלייה בקניית מזון טרי כמו ירקות, פירות וקטניות (2). מעניין לציין, כי מתבגרים הם פלח האוכלוסייה שהכי התקשה לשמור על שגרת תזונה ופעילות גופנית בריאה, כפי שמשתקף במחקר ברזילאי (4). החוקרים מצאו כי בהשוואה לילדים, מתבגרים נטו יותר לחוסר פעילות גופנית, שיבוש בזמני ותדירות הארוחות  וכן בשיבוש שעות השינה (4).

כמו בכל שנה, מועדון הצרכנות זאפ עורך סקר בקרב צרכנים בני 18 ומעלה. בשנת 2020, 84% השיבו שהזמינו או קנו מוצרים און ליין בתקופת הקורונה. 17% מהם, כלומר 1,000,000 איש אמרו שעשו זאת בפעם הראשונה בחייהם! הסגר והשעות המרובות בבית, הובילו לעלייה חדה בהזמנת אוכל מבחוץ. כ 31% מהנשאלים השיבו שהזמינו ארוחות מבחוץ, כאשר חל גידול של 60% בהזמנת ארוחת צהרים ו 35% בהזמנת ארוחת ערב. הקטגוריות המובילות לשנת 2020 היו סושי, המבורגר ופיצות, לא בדיוק הבחירה הבריאה ביותר. אך לצד זאת חלה עלייה של 400% בהזמנת אוכל טבעוני. נתון מעניין זה, הולך יד ביד עם המלצות הגופים הממשלתיים להפחתת צריכת בשר. בנוסף, חלה עלייה של 10% בסכום הממוצע של ההזמנה, שכן מספר המנות בכל הזמנה עלה ב 20%. כלומר, פשוט הוזמן יותר אוכל. מן הסתם גם דרך שינוע המזון השתנתה בשל הגבלות הקורונה, מה שהוביל לעלייה של 35% בהזמנת משלוחים לעומת שנת 2019. את הגידול בכמות ההזמנות היה ניתן לראות גם במספר שליחי וולט שהתרוצצו ברחבי הארץ בכל מזג האוויר ולפי נתוני אתר גלובס במאי 2020 גויסו מיליון עובדים חדשים לחברה. מצידו השני של הזינוק במשלוחים עומדת הצניחה בכמות המסעדות. לפי יו"ר איגוד המסעדות שי ברמן במהלך הקורונה נסגרו כ  4,000 מסעדות (30% מסך המסעדות שפעלו טרום הקורונה) וצפויות להסגר עוד 1,500-2,000 עד ספטמבר 2021 (מתוך אתר גלובס אפריל 2020).

ומה יקרה אחרי הקורונה? את התשובה הוודאית נדע כנראה רק כשיפורסם דוח הצרכנות לשנת 2021 או אף מאוחר יותר. בסקר זאפ 2020, כ 65% מהנשאלים השיבו כי הם מתכוונים להמשיך להזמין און ליין באותה הכמות גם אחרי סוף עידן הקורונה. אולם, עם שחרור ההגבלות ניכר היה שחלה עלייה דרמטית בהזמנת מקום במסעדה ולמסעדות המובילות ישנה רשימת המתנה של חודשים. העומס ככל הנראה הוא רק למראית עין. באפריל 2021 פורסם באתר גלובס שהמסעדנים מתקשים לחזור לשגרה. העובדים בענף מעדיפים למצות את החל"ת ובשל מחסור העובדים המסעדנים מגבילים את שעות הפתיחה ומציעים שכר גבוה לעובדים חדשים. ייתכן מאד שהדבר יתבטא גם בעליית מחירים. מנתונים שפורסמו במוסף הכלכלי The Marker באפריל 2021 עולה כי חלה עלייה של 10% בהוצאה הממוצעת לסועד במסעדה בהשוואה להוצאה טרום הקורונה (102 ₪ היום לעומת 91 ₪ בעבר). יתרה מזו, המסעדנים גם מעידים כי הם אינם מצליחים להתמודד עם היקף נרחב של הזמנת משלוחים מעדיפים לשרת את הקהל שלהם פנים מול פנים.  ייתכן שביטול החל"ת בחודש יוני ישנה את המגמה.

כך או כך, חשוב לזכור שהבישול הבריא והמזין ביותר הוא בישול ביתי והוא זה שצריך להיות המועדף והשגרתי.

אילו הרגלים כדאי לאמץ לתקופה של אחרי הקורונה?

1. רוח הדיאטה הים תיכונית: במרכז הדיאטה הים תיכונית נמצאים מזונות טריים כמו שמן זית, ירקות, פירות, דגנים מלאים, אגוזים, שקדים ודגים. על פי עקרונות הדיאטה יש להפחית בשר אדום, סוכר מוסף ומזון מעובד. היענות לעקרונות הדיאטה הים תיכונית הוכחה במחקרים רבים כיעילה במניעת מחלות לב, סוכרת, כבד שומני ואף סוגים מסוימים של סרטן.
2. בישול ביתי: החשיבות של צריכת מזון טרי והפחתת מזון אולטרא מעובד עולה בשנים האחרונות. מחקרים רבים מוצאים קשר בין צריכת מזון אולטרא מעובד לבין מחלות מטאבוליות שונות לרבות השמנה. אם יש משהו טוב שקרה בקורונה בהיבט זה הוא העלייה בקנייה של ירקות, פירות, קטניות וגרעינים והכנת ארוחות קלילות ממוצרים גולמיים. נסו להכין לפחות ארוחה אחת ביום בבית, ממוצרים שאינם נקנו באריזה סגורה.
3. ארוחות משפחתיות: ארוחות משפחתיות קשורות לשיפור הרגלי האכילה של ילדים ואף לבריאות נפשית טובה יותר של מתבגרים. אין צורך, וכנראה גם זמינות, לאכול כעת את כל הארוחות יחד, אך אפילו תוספת של ארוחה משפחתית אחת או שתיים (לעומת מה שאתם רגילים) היא חשובה ומשמעותית. נסו בארוחה זו להגיש אוכל טרי וביתי כמו ירקות, קטניות, ביצים, מוצרי חלב לא ממותקים ודגנים מלאים. מזונות אלה עשירים בוויטמינים, מינרלים, אשר מסייעים לחיזוק מערכת החיסון, וסיבים תזונתיים אשר חשובים בין היתר לפעילות תקינה של מערכת העיכול.
4. צמצום אכילת בשר אדום ובעיקר מעובד: צריכה גבוהה של בשר אדום, ובעיקר מעובד, קשורה עם מחלות מטאבוליות וסרטן, בעיקר סרטן מעי גס. לפי ההנחיות התזונתיות הישראליות יש להימנע מצריכת בשר מעובד (כגון נקניקיות, שניצל קנוי, פסטרמה, קבבים והמבורגרים קנויים וכו') ולהגביל צריכת בשר אדום לעד 300 גרם בשבוע. להבדיל, דגים העשירים בחלבון ובחומצת שומן אנטי דלקתית הקרויה אומגה 3, הם מומלצים למניעת מחלות אלה וכדאי להקפיד ולאכול לפחות 2 מנות דג בשבוע.

 

מקורות מידע:

1. Kaufman-Shriqui V, Navarro DA, Raz O, Boaz M. Multinational dietary changes and anxiety during the coronavirus pandemic-findings from Israel. Israel Journal of Health Policy Research. 2021;10(1):1-11.
2. Di Renzo L, Gualtieri P, Pivari F, Soldati L, Attinà A, Cinelli G, et al. Eating habits and lifestyle changes during COVID-19 lockdown: an Italian survey. Journal of translational medicine. 2020;18:1-15.
3. Rodgers RF, Lombardo C, Cerolini S, Franko DL, Omori M, Fuller-Tyszkiewicz M, et al. The impactof the COVID-19 pandemic on eating disorder risk and symptoms. Int J Eat Disord. 2020;53(7):1166-70.
4. Teixeira MT, Vitorino RS, da Silva JH, Raposo LM, Aquino LA, Ribas SA. Eating habits of children and adolescents during the COVID-19 pandemic: The impact of social isolation. J Hum Nutr Diet. 2021.

 

המאמר מאת דנה איבנקובסקי וכקמן, דיאטנית קלינית.